פסק דין
הצדדים ועיקרי הטענות
לפניי תביעה לתשלום סך של 7,460 ₪, בגין תאונת דרכים, לה אחראי, על פי הטענה, הנתבע.
מכתב התביעה עולה כי בעת שנסע רכב התובעת בכיכר השעון ביפו, ופנה לרחוב מרזוק ועזר, הגיע הנתבע מימין ופגע בכנף ימין אחורית של רכב התובעת, וזאת מבלי לתת לרכב התובעת, אשר נסע בכיכר, זכות קדימה.
בכתב ההגנה נטען כי בעת שפנה רכב הנתבע ימינה, לרח' מרזוק ועזר, הגיע משמאלו רכב התובעת, סטה לנתיב נסיעתו של הנתבע ופגע בו. לטענת הנתבע, היה רכבו בתוך הכיכר, בעת שביקש לפנות ימינה, והיה על רכב התובעת לתת לו זכות קדימה.
לדברי נהג התובעת, בנתיב נסיעתו בתוך הכיכר נתיב אחד, ובעת שנסע בכיכר וביקש להיכנס לרחוב מרזוק ועזר, התפרץ הנתבע ופגע עם צד שמאל של רכבו בצד ימין אחורי של רכב התובעת.
לדברי הנתבע, בעת שפנה ימינה לרחוב מרזוק ועזר, עמדה משמאלו משאית. הוא סבר כי הנתיב המאפשר כניסה ימינה לרחוב מרזוק ועזר, פנוי, ולפיכך החל בפניה ימינה, כשלפתע נפגע בצד שמאל של רכבו, מרכב התובעת.
הוצגו לעיוני תמונות המקום וכן תמונות הנזקים בכלי הרכב.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את העדים ואת הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, במסמכים ובתמונות שהוצגו לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע הגיע לכיכר, וכי בכיוון נסיעתו תמרור המקנה זכות קדימה לכלי הרכב במעגל התנועה. כמו כן אין חולק כי רכב התובעת הגיע מתוך הכיכר.
בתמונה של המקום, אשר הוצגה בעת הדיון, נראה כי בקו הדמיוני של הכניסה לכיכר, מכיוון נסיעתו של הנתבע, מוצב אכן תמרור, לפיו עליו לתת את זכות הקדימה לכלי הרכב שבכיכר.
בכניסה לכיכר, לאחר אותו קו דמיוני של הכניסה לכיכר, מסומן נתיב ימני המאפשר נסיעה ישר, לתוך הכיכר, ונסיעה ימינה, לרחוב מרזוק ועזר.
הנתיב, בו נסע הנתבע, מאפשר אכן המשך נסיעה ישר, לתוך הכיכר, ופנייה ימינה, כפי שניתן לראות בתמונה המסומנת על ידי נ/1, אך לא יכול להיות ספק, כי כניסה לנתיב הנסיעה, מכיוון נסיעתו של הנתבע, מחייבת מתן זכות קדימה לכלי הרכב הנעים בכיכר.
החיצים המורים על כיוון הנסיעה בתוך הכיכר נמצאים לאחר קו הכניסה הדמיוני לתוך הכיכר, מכיוון נסיעתו של הנתבע, ולפיכך היה עליו לתת זכות קדימה לכלי הרכב בכיכר, לרבות לרכב התובעת, בטרם כניסתו לנתיב הימני.
לדברי הנתבע עמדה משאית משמאלו, ויתכן כי חסמה את שדה ראייתו שמאלה.
בחקירה נגדית, השיב נהג התובעת לב"כ הנתבע כי היה עליו לסטות מהנתיב הפנימי ימינה, על מנת לצאת מהכיכר לרחוב מרזוק ועזר. עם זאת כאמור זכות הקדימה בכיכר היא של הנוסעים בה, לרבות נהג התובעת, ולכן היה על הנתבע לאפשר לנהג התובעת להמשיך בדרכו, ולהיכנס לרחוב מרזוק ועזר בבטחה.
לא שוכנעתי כי רכב התובעת סטה לנתיב הימני, לאחר שהנתבע נכנס לתוכו. הפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובעת מלמדת על כך שהנתבע פגע ברכב התובעת, לאחר שזה הספיק לחלוף על פניו, כאשר זכות הקדימה מאפשרת לנהג התובעת להמשיך בנתיב נסיעתו בכיכר, לחצות את נתיב הנסיעה של הנתבע ולהיכנס לרחוב מרזוק ועזר. ניתן ללמוד מהנזקים בכלי הרכב, על כך שהנתבע נכנס לכיכר מבלי לתת לרכב התובעת את זכות הקדימה, לאחר שרכב התובעת הספיק לעבור כברת דרך, לקראת היציאה מתוך הכיכר, לרחוב מרזוק ועזר.
באשר לנזקיה של התובעת – לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע לשאת בתשלומי המע"מ בגין התיקון ובגין שכר טרחתו של השמאי.
אשר על כן ישלם הנתבע בתוך 30 יום לתובעת סך של 6,291 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 6.6.13, אגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,250 ₪.